סיבוכים לאחר הזרקת חומצה היאלורונית: גושים, נפיחות שלא יורדת, אסימטריה, חסימת כלי דם, זיהום – מה נורמלי, מה דחוף ומה עושים

נפיחות שמגיעה לשיא ביום הראשון או השני ויורדת תוך 3 עד 7 ימים (בשפתיים עד 10 ימים); אדמומיות בנקודות ההזרקה; שטף דם קטן שמצהיב תוך שבוע; רגישות למגע; ותחושת "גושיות" או קשיחות קלה במישוש שנעלמת כשהחומר מתיישב, תוך שבוע עד שבועיים. אסימטריה קלה בימים הראשונים היא כמעט תמיד נפיחות לא אחידה, ולא תוצאה סופית. את התוצאה האמיתית שופטים רק אחרי 14 יום.

• נפיחות: שיא ביום 1 עד 2, חולפת תוך שבוע (שפתיים: עד 10 ימים)
• שטף דם: מצהיב ונעלם תוך 7 עד 10 ימים
• גושיות קלה במישוש: נעלמת תוך שבועיים
• אסימטריה בימים הראשונים: כמעט תמיד נפיחות

גוש שמרגישים אבל לא רואים, בשבועיים הראשונים: בדרך כלל חומר שעדיין לא התפזר, ועיסוי עדין לפי הנחיית הרופא פותר אותו. גוש שרואים, או שנשאר אחרי שבועיים: לרוב הזרקה שטחית מדי או כמות עודפת בנקודה אחת, וזה מטופל בקלות בביקורת, בעיסוי ממוקד או בהמסה חלקית עם אנזים (היאלורונידאז) של הנקודה בלבד. גוש שמופיע מאוחר, שבועות או חודשים אחרי ההזרקה, נפוח ורגיש, יכול להיות תגובה דלקתית מאוחרת (לעיתים אחרי מחלה חורפית או חיסון) ודורש בדיקת רופא, בדרך כלל טיפול קצר ולעיתים המסה.

מה עושים: לא ללחוץ ולא "לפזר" לבד בכוח. לצלם, ולהראות לרופא המזריק בביקורת. גוש שגדל, מתחמם או כואב: לפנות באותו יום.

נפיחות שנמשכת מעבר לשבועיים, או שחוזרת אחרי שירדה, אינה החלק הנורמלי. הסיבות הנפוצות: חומר שנמצא קרוב מדי לפני השטח באזור עם זרימה לימפטית איטית (מתחת לעיניים במיוחד), כמות גדולה מדי באזור, או תגובה דלקתית. באזור שקעי העיניים נפיחות ממושכת היא הסיבוך הנפוץ ביותר, ולכן שם מזריקים מעט, עמוק ובמוצר רך. הטיפול: לעיתים ממתינים, לעיתים מסאז' לימפטי, ולעיתים המסה חלקית. נפיחות פתאומית של כל הפנים עם קוצר נשימה היא תגובה אלרגית נדירה ודורשת פנייה מיידית למיון.

כשחומצה היאלורונית מוזרקת שטחי מדי באזור עור דק (בעיקר מתחת לעיניים, לעיתים בקו השפה), האור מתפזר דרך החומר ויוצר גוון כחול-אפור. זה לא מסוכן, אבל לא עובר לבד כל עוד החומר שם, ולכן הטיפול המקובל הוא המסה מקומית עם אנזים, שפותרת את זה בדרך כלל תוך ימים. המניעה: הזרקה עמוקה באזורים האלה ובחירת מוצר מתאים, לא מוצר "לשפתיים" או "ללחיים" מתחת לעיניים.

זה הסיבוך שכל רופא מזריק נערך אליו: חומר שנכנס לעורק או לוחץ עליו וחוסם את אספקת הדם לאזור. הוא נדיר (סדר גודל של 1 ל-10,000 הזרקות ומטה), אבל דורש זיהוי מיידי. הסימנים: כאב חזק ולא פרופורציונלי בזמן ההזרקה או בשעות שאחריה; עור שמחוויר ואז הופך לרשת סגולה-כחלחלה (livedo); כתמים לבנים; ובהמשך פצעים. האזורים בסיכון הגבוה ביותר: אף, בין הגבות (גלבלה), ומסביב לאף ולפה.

מה עושים: פונים מיד לרופא המזריק, גם בלילה, גם בשבת. הטיפול הוא הזרקת אנזים המסה בכמות גדולה, לעיתים במספר סבבים, בשעות הראשונות; זו הסיבה שאנזים המסה חייב להיות בקליניקה ולא "בהזמנה". הפרעת ראייה פתאומית בזמן הזרקה באזור האף או המצח היא מצב חירום נדיר מאוד שמצריך מיון עם רופא עיניים באותה שעה.

• כאב חזק + עור מחוויר או רשת סגולה = דחוף, באותה שעה
• טיפול: אנזים המסה בכמות גדולה, מיד
• אזורי סיכון: אף, בין הגבות, סביב האף והפה

זיהום הוא נדיר כשמזריקים בתנאים סטריליים, ומופיע בדרך כלל 3 עד 10 ימים אחרי ההזרקה: אודם שמתפשט ומתחמם, כאב שמחמיר במקום להשתפר, נפיחות שגדלה, לעיתים חום. זה דורש טיפול אנטיביוטי מהיר, ולפעמים המסה של החומר. הרפס בשפתיים יכול להתעורר אחרי הזרקה אצל מי שנוטה לכך; מי שיש לה היסטוריה של הרפס מקבלת טיפול מונע לפני ההזרקה, ולכן חשוב לספר על כך בשאלון.

אסימטריה או מילוי יתר שנשארים אחרי שבועיים הם סיבוך של תכנון או טכניקה, לא של החומר, ולכן הם ניתנים לתיקון: השלמה קטנה בצד החסר, או המסה חלקית בצד העודף. היתרון הגדול של חומצה היאלורונית הוא שאף תוצאה לא סופית. בקליניקה שלנו הביקורת אחרי 14 יום כלולה בדיוק בשביל זה, וגם מי שהוזרקה במקום אחר יכולה להגיע לייעוץ ולהערכה.

רוב הסיבוכים הקשים קשורים למי שמזריק ולאיך, לא למזל. מה שמפחית סיכון: רופא שמכיר את האנטומיה של כלי הדם בפנים; הזרקה איטית, בכמויות קטנות, עם קנולה באזורים מסוימים; חומר מקורי באריזה סגורה; אנזים המסה בקליניקה; שאלון רפואי אמיתי (הרפס, מחלות אוטואימוניות, חיסונים לאחרונה); ושמירה על הנחיות ה-24 השעות: בלי לחץ, חום, אלכוהול ואימון.

אצלנו מזריקים רופאים בלבד, אנזים המסה זמין תמיד, והביקורת כלולה. שאלות אחרי הזרקה, גם לא אצלנו: וואטסאפ 050-606-0773.